חזרתי לרומניה

לא באמת חזרתי - אבל לפחות חלמתי עליה אתמול (:

ונזכרתי באחד השווקים המקומיים בדרך מנובץ' למלון קפרה - עצרנו בכפר אורזו ששם התקיים השוק של המקומיים. רצינו לקנות פירות אז עצרנו.
אחרי שקנינו קצת אפרסקים ובננות להמשך הדרך, הסתובבנו קצת בין הדוכנים.
בתור אחת שלא אוכלת חזיר - דווקא התלהבתי לצלם אותם מקרוב. סה"כ חיה חמודה (:

אחרי צילומים  של החזירים למכירה, הסתובבתי בין הדוכנים של הביגוד. המון יד שנייה ולא ממש אופנתי, פתאום מצאתי דוכן קטן שהגברת מכרה בו גם מפות תחרה קטנות עבודת יד . המחיר נראה לי הזוי - 1 ליי שזה בעצם שקל אחד ועשרים אג בערך.
כמובן שמיד חיפשתי כמה יפות (לא היו הרבה) ורכשתי לי בשישה שקלים 6 מפות קטנות!

ועשיתי להן בוק לכל מי שסקרן (:

הראשונה עם דוגמת תפרים (מדליקה אפילו למסגור

השניה כמו שאני אוהבת - לבנה וכולה עבודת יד

העציץ עם הקקטוס - משתלת ישראל רף

השלישית גם חגיגית ולבנה - ועבודת הסריגה רק מסביב

עציץ ובונסאי - משתלת ישראל רף

ועוד אחת דומה - מרובעת

תמיד טענתי ששווקים מקומיים זה הכי הכי (:
אם נתקלתם בעוד שווקים אותנטיים ולא של תיירים ברומניה - אשמח לשמוע!

וכמובן שאתמול בזמן שעיצבתי כרטיסי ברכה חדשים לחנויות - שלושה מהם היו בהשראת התחרה והמפיות...

אז המשך שבוע נפלא לכולם ותודה לישראל רף על עציצים שתמיד יפים ותמיד שורדים (:

הדס

ריקמות רבותי... ריקמות! ואפילו מתנה...

כשהייתי בחופשה, היה לי זמן לחשוב על זה קצת...

מתי כל זה התחיל? ממתי אני אוהבת ריקמות? עבודות יד?

אחד מהדברים שזכורים לי - מכונת התפירה של סבתי אסתר זכרונה לברכה.

כשהיינו מגיעים לבקר את סבתא, כמעט תמיד הייתי מגיעה לקופסא העגולה

שמתחת למכונת תפירה.

זה היה עולם ומלואו בשבילי: חוטים בצבעים שונים, מחטים, סיכות, ריצ'רצ'ים והרבה תחרות.

ממש אהבתי לפרום ולגלגל בחזרה, לבדוק את הבדים והשאריות.

בשלב מסויים גם לימדו אותי איך תופרים (עם הרגל כמובן עולה ויורדת)

ושיחקתי עם זה מידי פעם.

אח"כ היו את שיעורי המלאכה בכיתה (מעניין אם זה קיים עדיין איפהשהוא)

לימודי עיצוב אופנה, עיצוב גרפי ותחביבים אין סופיים של יצירה...

העבודה שאבה אותי לשעות רבות מול המחשב - אבל בכל הזדמנות יוצרת ומעצבת ומתעקשת

להרגיש את סכין החיתוך, המספריים, הדבק והחרוזים מידי פעם.

בטיול האחרון - הבטיח לי פז (החבר המארגן) שייקח אותי לכמה מקומות שאוכל להתענג על עבודות ריקמה ולרכוש לעצמי.

אז פגשתי חולצות רקומות בשווקים שבצידי הדרכים, בפויאנה בראשוב, על יד הטירה הקסומה של דרקולה - שוק תיירותי אבל מלא ועמוס כל טוב,

ואפילו בסופר הגדול - אשת מכירות של מוצר מסויים לבושה בריקמה מסורתית

חייבת לציין שבכל אזור הסגנון טיפה שונה.

המבחר שאהבתי ובמחירים שפויים לחלוטין היה באזור של קלוז' - בדרך לקבנה (בית להשכרה)

שלנו עברנו ברחוב מדהים שכל כולו ריקמות, מפות ומזכרות שהמקומיים מוכרים

המקום נקרא - איזוברו קרישולו והמחירים נעים בין 70 ל-180 ש"ח

שבוע אח"כ כשכבר הגענו לפויאנה ברשוב והסביבה. המחירים טיפסו גם ל300 שקלים לחולצה

כמובן שאפשר קצת להתמקח - והמחיר יורד ב-10 אחוז לערך. ככל שהחולצה מלאה בריקמה וגם בשרוולים - המחיר עולה.

ואז בין שלל החולצות הרקומות - רציתי מחשב לתרגם את זה לכרטיס שנה טובה ונזכרתי שאני בחופשה ולא עובדים בחופש...

אז יום למחרת החזרה הביתה כבר ישבתי על המחשב והכנתי 3 כרטיסי ברכה שמזכירים לי את החופשה, את הריקמות ואני שמחה לתת אותן במתנה להורדה.

נכנסים לקישור הזה ומתחילים להוריד:

http://www.mediafire.com/view/cxkekjh1chbwdvp/3_shanatova_rakoom_.pdf

יש 3 קבצים להדפסה עם צלבים לחיתוך. שימו במדפסת הביתית דף עבה שמתאים לגלויה או כרטיס ברכה וכל מה שנשאר לכם לעשות - להוסיף כמה מילים אישיות.

ב ה צ ל ח ה !

ויש פוסט נוסף בקרוב על המפות הרקומות, על הפרחים ועוד...

נשתמע (:

הדס

ר ו מ נ י ה - ו ו א ו . . .

שלשום חזרנו מטיול של כשבועיים וחצי ברומניה.
אני עדיין מתאוששת ומנסה להתאקלם חזרה למזג אויר והלחות הבלתי נסבלת כאן...
יש לי כל כך הרבה לספר ולשתף - וזה יהיה בהמשך, אחרי שאעשה סדר בתמונות (:
בינתיים 10 מסקנות שלי מהטיול...

1. הנופים עוצרי נשימה. המון ירוק, מים זורמים בכל מקום, רוגע ושלווה.

2. הבתים בכפרים ובדרכים לרוב ישנים ויחד עם זאת - כמעט לכולם וילונות תחרה שמשתקפים בחזית הבית.

3. השווקים המקומיים מרתקים. עמוסי ביגוד יד 2 לא אופנתיים, אבל יש פירות וירקות נפלאים וגם היכן עוד ניתן לראות חזירים למכירה מציצים מתוך הבאגז של הרכב?

4. אפשר לחיות שם ולטייל שלושה שבועות במחיר של שבוע הכל כלול בכריתים
ורק על קצה המזלג - כוס קפה בבית קפה נורמלי נעה בין 5 ל- 7 שקלים....

5. המדינה המושלמת לאוהבי הרקמות: מפות רקומות, חולצות רקומות ומטפחות...

6. ממליגה יש ובשפע. ויש את הוורסיה המשמינה יותר - שכבות של ממליגה, גבינות לא רזות ונקניק...

7. המקום מושלם לאוהבי קיורטוש! כמעט בכל הזדמנות פוגשים בו - בדרכים, בשווקים, בעיר
ובמחיר של 10 שקלים - סידרתם לעצמכם קינוח לקפה לכל המשפחה (:

8. האהבה לפרחים מורגשת כל הזמן. בחזית הבתים, תלויים במרפסות, מקשטים את הגינה
ואפילו חשיבה עיצובית למסעדה (וזה נדיר)

9. אוכמניות ותותי יער יש בשפע. אפשר למצוא אותם בטיולים רגליים ולאכול ישר מהפרי או לקנות מהצוענים שמוכרים אותם בכל מקום בכוסות ובסלסילות יפות...

10. חוויה מיוחדת היא ללא ספק טיול ג'יפים בהרים, עצירה לקפה מידי פעם וכל רגע נתון - נופים נהדרים, נחלים זורמים וירוק בעיניים כמו שרק רומניה יודעת.

זה ממש על קצה המזלג. בהמשך אשתף באלבום שאעצב עם מידע מפורט יותר...

בינתיים מכינה לכם במתנה -

כרטיסי שנה טובה להדפסה בהשראת החולצות הרומניות והריקמה הרומנית

רוצים הצצה? בבקשה...

אז אוטוטו זה מגיע ואתם מוזמנים להירשם ולשתף שגם אחרים יהנו...

נשתמע!!!

הדס